חרדה ולחץ








חרדה ולחץ

חרדה ולחץ (סטרס) –

שתי מלים שאנו נוהגים לבלבל ביניהן ולכן חשוב לערוך אבחנה מדוייקת.

חרדה (פאניקה)

אדם במצב חרדה מגיב בסימנים שונים כלפי אירוע אשר נחווה עבורו כאיום ממשי.  אירועים אלו יכולים להיות עבור חלקנו יומיומיים, כגון הליכה לבית ספר, הגעה למקום חדש ופחות יומיומיים כמו מבחן חשוב או ראיון עבודה.

מהם הסימנים לחרדה ?

נראה זאת במספר רמות:

  1. רמת מחשבה– נהיה עסוקים כל העת בשחזור הסיטואציה שמעוררת את החרדה, נהיה טרודים בדאגות שונות שמשהו נורא יקרה.
  2. רמה רגשית – תחושות פחד ואימה בתוספת של אי שקט, עצבות, דריכות, בושה וכדומה יציפו אותנו – ללא כל הסבר הגיוני להופעתן.
  3. רמה גופנית – כמו שמטופל תאר לי כיצד בעודו יושב לתומו באוטו בפקק ולפתע, משום מקום, הופיעו לו דפיקות לב מואצות, תחושת מחנק בגרון, מתח בשרירים, הזעה, רעד ובחילות. אלו הן תופעות שמעידות על הופעת חרדה. בנוסף, יכולים להופיע כאבים סומטיים שונים (כגון כאבי בטן וראש).
  4. רמה התנהגותית – מתבטא דרך ניסיון להימנע ולהתרחק מכל מצב שמעורר חרדה.

** הערה  – לפני כל אבחנה שהינך סובל מהתקף חרדה, חשוב לשלול בעיות רפואיות! **

סוגי חרדה –

החרדות המוכרות לנו רבות ואזכיר את חלקן:

  1. פוביות ספציפיות מאובייקט/סיטואציה מסוימת
  2. חרדה מוכללת שמתייחסת לחרדה שמקיפה את רוב מישורי החיים
  3. חרדה חברתית – אשר מתייחסת לקושי לתפקד במקום פומבי
  4. חרדת נטישה בגיל שנה, שנתיים וחרדת זרים אצל תינוקות – החרדה היחידה ברשימה זו אשר מתייחסת לשלב התפתחותי שאמור להופיע ולעבור. במידה ואינה עוברת, יש בכך השפעה על האופן בו האדם מתייחס לקשרים בבגרותו.
  5. חרדת מבחנים
  6. חרדה בעקבות אירוע טראומתי (כמו תאונת דרכים או חשיפה לאירוע קשה אחר בחיים)
  7. הפרעת פאניקה – מצב בו פחד פתאומי 'נוחת' על האדם, ללא סיבה נראית לעין. פרט לסימנים שפורטו, אדם בעיצומו של התקף זה יכול לחוש כאילו הוא משקיף ב'סרט', כלומר מסתכל על עצמו מהצד. תחושה זו יכולה לגרום לו לחוש שיוצא מדעתו או לחילופין, סובל מהתקף לב.

חרדות אלו ואחרות גורמות לסבל רב לאנשים שסובלים מהן ומשפיעות בצורה משמעותית ומזיקה על חייהם אם לא מטפלים בהן.

סיבות אפשריות לחרדה –

  1. מחסור בסרוטונין בגוף אשר גורם לירידה במצב רוח
  2. בסיס תורשתי וסביבתי (אורח חיים לחוץ)
  3. שימוש מופרז בסמים ואלכוהול

אז… מה עושים עם התקף חרדה/התקף פאניקה,  איך מתמודדים?

דבר ראשון, לא לתת לחרדה להשתלט עלינו ובכך לצמצם את חיינו. להביט בהופעתה כסמן שמרמז לנו כמו רמזור אדום שעלינו לעצור רגע ולעשות משהו אחרת.

בנוסף לטיפול תרופתי, הטיפול הקיים הינו פסיכותרפיה בעזרת שיטות התנהגותיות – קוגניטיביות או בעזרת EMDR , שיטה שבעזרתה מפעילים את מערכת העצבים על מנת לרכך את השפעת האירוע השלילי שגרם לנו לפתח מלכתחילה חרדה זו, תוך מספר פגישות קצר וממוקד. על שיטה זו מוזמנים לקרא יותר במאמר אשר מופיע באתר זה – EMDR

אז…אל תישארו עם החרדה לבד, לאורך זמן היא מהווה משקל כבד מדי!

לחץ (STRESS)

הכוונה במושג זה היא כאשר האיזון בו נמצא האדם מופר עקב כמות גדולה של משימות ואתגרים, שגדולה מכמות משאבי ההתמודדות שברשותו.

למעשה, כל אחד מאיתנו נתקל בלחץ בחיי היומיום. ניקח לדוגמא את גברת ישראלי אשר צריכה להגיע בזמן לפגישת עבודה ויש פקק נורא בדרך. במקביל, הגננת מודיעה שהילד עם חום, הבעל במילואים ופתאום היא נזכרת ששכחה לחדש את הטסט ולכן נוהגת על הכביש כבר שבועיים בלי רישיון. קצת לחוץ, נכון? גברת ישראלי יכולה להיות גם מר ישראלי וכל אחד מאיתנו וגם ההתמודדות של כל אחד מאיתנו שונה. עם זאת, זהו מצב שונה מחרדה אשר בה הארוע החיצוני נחווה כאיום אך לא בהכרח מהווה כזה.

לחץ נפשי  – תסמינים:

סימנים ידועים הם שינויים בתיאבון ובהרגלי השינה, התנהגות עצבנית שמתבטאת לדוגמא בכסיסת ציפורניים, חריקת שיניים וכדומה, הגוף חלש ועייף מהרגיל – לכן נחשף יותר למחלות, חשק מיני לא פעם ירוד.

מה קורה כשמופיע לחץ?

פעם אמרו לי כשהייתי ממש צעירה, "רוצה חיים בלי לחץ אז תעברי לשוויץ". נשארתי בארץ אבל בכל זאת האמנתי. היום אני יודעת שמצבי לחץ מופיעים בכל מדינה, אפילו בשוויץ הרגועה…

המודל הידוע עוד מימי קדם להתמודדות עם לחץ הוא FIGHT OR FLIGHT – כלומר, בריחה או מאבק והתמודדות עם האתגר. הבחירה איך להתמודד קשורה הן לאופי הארוע והן למשאבי האדם ולדפוסי ההתנהגות האוטומטים שלו.

כאשר מדובר באיום פיזי – ההתמודדות היא קונקרטית וקל לדעת במה בחרנו.

כאשר מדובר באיום פסיכולוגי – ההתמודדות מורכבת יותר ולעתים כוללת הגנות לא יעילות לטווך ארוך כמו הימנעות או דיסוציאציה (ניתוק). את ההימנעות אני רואה הרבה אצל תלמידי בית ספר וסטודנטים אשר בוחרים להתמודד עם לחץ לימודי בדרך שהכי פחות משרתת אותם – נמנעים מעשיה שתקדם אותם ואף נכנסים למצב של שיתוק.

דיסוציאציה היא מנגנון מורכב יותר שמשרת אנשים שעברו התעללויות קשות מנשוא, בדרך כלל בילדותם. המנגנון שמר עליהם מכאב רב מדי ואיפשר להם להתפתח בצורה שנראית תקינה כלפי חוץ אך בשלב מסויים, בבגרות, מנגנון זה מפסיק לשרת בצורה מיטיבה.

כאשר מצב הלחץ קיים בצורה ממושכת ואינטנסיבית, כמו חיים בשטח מלחמה או בסביבה מתעללת, יכולים להתפתח מצבים קיצוניים כמו דכאון, חרדה, הפרעת דחק פוסט טראומתית, קשיי תפקוד ואף התמכרויות.

אז האם לחץ הוא טוב או רע?

ברור שלחץ בחיינו קיים, נרצה בו או לא. אך מחקרים מעידים שלחץ במידה מתונה יכול להיות יעיל ולקדם מטרות. היעדר לחץ עשוי לגרום לתחושת שיעמום וחוסר השקעה ולחץ במידה גבוהה מדי יכול לשתק אותנו.

אז… איך להתמודד עם לחץ?

תתפלאו, לא חייבים להגיע לייעוץ מקצועי בשביל זה ויש איך להתמודד.

  1. לקבל תמיכה חברתית מהסביבה והמשפחה שכוללת עידוד ופירגון.
  2. חוסן אישי- זוהי תכונה מופלאה שיש לרובנו ברמות שונות אשר מאפשרת לנו לבטא גמישות ויכולת הסתגלות לשינויים.
  3. טכניקות הרגעה שונות כגון הרפיה ומדיטציה.
  4. שימוש בדמיון מודרך לפני סיטואציה מלחיצה כמו מבחן או פגישה חשובה – לעשות לעצמנו תרגיל בדמיון איך הארוע יראה, מה אני רוצה לומר, לתכנן זאת מראש, גם מול הראי ובקול רם או מול חבר שסומכים עליו. תירגול וחשיפה בדמיון לארוע זה יכולים לסייע בהורדת רמת הלחץ.

פרט לדרכים אלו, מוזמנים לחשוב על דרכים אישיות משלכם להתמודדות, רק חשוב לזכור שדרכים אלו לא יביאו להימנעות או דחיית ההתמודדות עם מצב הלחץ!

 

 

 

 

לייעוץ מקצועי צרו קשר

052-8682268




איך אני יכולה לעזור?

אם הנכם מתלבטים לגבי ילדכם או לגבי עצמכם, נמצאים במשבר כלשהוא או נתקלים בכל דבר אחר שגורם לכם להרהר שאתם זקוקים לשוחח עם איש מקצוע, אני מחכה לכם עם אוזן קשבת בשילוב (המנצח) של מקצועיות ואנושיות.

למידע מקצועי נוסף

10+

שנות וותק וניסיון

385+

Houses Built

287+

Offices Built

נגישות