הפרעת התנגדות 








הפרעת התנגדות

אם הגעתם לכאן, אתם בוודאי מתמודדים עם תופעות של סרבנות-העקשנות אצל ילדיכם, או בשמה המדעי יותר 'OPPOSITIONAL DEFIAN DISORDER) 'ODD),  תופעה זו, אשר אובחנה לראשונה בשנת 1994 מהווה אתגר לאנשי חינוך וטיפול לא פחות מאשר להורים.

מה זה ODD?

זוהי הפרעת התנהגות אשר מופיעה בדרך כלל, עוד לפני כיתה א' ומתבטאת בהתנהגות מתריסה ו'דווקאית' בעיקר כלפי דמויות סמכותיות (גם אתם ההורים נחשבים לכאלה), אך לא רק. התסמינים הבולטים יהיו:

  1. מצב רוח כעוס או רגזני – ילדים אלו יאבדו בקלות שליטה, התעצבנו בקלות ויהיו גסי רוח.
  2. התנהגות מתריסה, ווכחנית ומתנגדת לחוקים – עם מבוגרים, גורמי סמכות או אחרים שלא מסכימים עם דעתם, תוך גילוי הצקות מכוונות והאשמת אחרים בטעויות שלו.
  3. נקמנות

איך יודעים אם יש לילד שלי ODD?

האבחנה, אשר נעשית על ידי פסיכיאטר, תיעשה בהתאם למספר התסמינים שמופיעים אצל הילד וגם תתייחס לחומרת התופעה ומשך הזמן שקיימת (לפחות מעל לששה חודשים). במידה והתופעה מופיעה רק במקום אחד כמו בית ספר, היא תוגדר כקלה. במידה ומופיעה גם בבית וגם בבית הספר, היא תוגדר כתופעה בינונית. במידה והיא תופיע בהתנהגות בילד בשלושה מקומות ויותר, היא תוגדר כחמורה (מתוך D.S.M5). חשוב שתדעו שלעתים היא מופיעה בנוסף לADHD ולכן חשוב לדייק באבחנה המבדלת כי הטיפול הוא לעתים שונה.

אז בוא נחכה שיגדל קצת, בטח כל השטויות האלו יעברו לו לבד..

ממש לא מומלץ. ילד עם הפרעת התנהגות ללא טיפול נכון יגדל למבוגר בעל צורך חזק בשליטה באחרים, בקשיי הסתגלות לסביבה שלא תמיד תתאים את עצמה אליו וברגישות מוגזמת שעשויה לפגוע בקשריו עם אנשים. התנהלות זו עשויה לגרום לכך שלא יצליח להשתלב במסגרת צבא, לימודים  או עבודה, יתקשה לנהל קשר עם בני זוג ובאופן כללי יהיה עסוק בלהאשים את העולם בצרותיו, דבר שבפועל יהפוך אותו לבודד מאד.

אוי ואבוי, אז מאיפה ה-ODD הזה בכלל הופיע ולמה דווקא אצל הילד שלי?

קודם כל, גם אם הוא הופיע, תמיד יש מה לעשות והדבר הכי חשוב הוא לא להרים ידיים!

הסיבה להופעתו ככל הנראה נובעת ממספר סיבות אך לאף אחת מהן, אין עדין סימוכין מוחלטים בעולם המדע. ההשערות הקיימות מדברות על תורשה גנטית או על תהליך לידה טראומטי שגרם לחרדה אצל התינוק. חרדה זו  התפתחה בהמשך לצורך חזק בשליטה. בנוסף, ישנן השערות שהזנחה במהלך ההריון כגון שימוש באלכוהול, סמים או תזונה לקויה, יכולים אף הם לגרום לכך. מניסיוני בשטח, אני רואה הרבה פעמים שלילד עם התנהגות מרדנית ומתריסה יש הורה או דוד שהיה עם התנהגות דומה בילדותו וגם כיום יש לו מאפייני התנהגות דומים או שידוע על טראומה פיזית שהילד חווה בתקופה הפרה וורבלית (גילאי 0-3).

אז מה עושים??

כמה טיפים מיידיים להתנהלות בבית –

  1. לבחור בתבונה זמן טוב לשיחות על התפרצויות שהיו – חשוב לבחור בזמן רגוע עבור הילד וההורה, בו תוכלו להקשיב לנקודת המבט של הילד. בזמן שהוא מדבר, עליכם להתאפק, להימנע מעצות ופשוט להקשיב לו ולשאול כשיסיים מה דעתו על מה שקרה. העצות שלכם בדרך כלל מצוינות אך אין טעם לייעץ אם הילד לא מקשיב, נכון?
  2. זהו סימנים מקדימים להתפרצות – נכון, לא תמיד אפשר ובטח יש לכם עוד דברים לעשות בבית מלבד להסתכל כל הזמן על החמוד שלכם, אבל בכל זאת, אם הצלחתם, כדאי מיד להתייחס לכך ולבדוק האם הילד שם לב למה שקורה.
  3. תגובות בזמן התקף זעם – יש להניח שגם אם תצליחו למנוע חלק מההתפרצויות, עדין עוד יקרו מדי פעם. בזמן התקף הזעם דמיינו את ילדכם המשתולל כאילו הוא מוקף בשריון שאוטם אותו לסביבתו. אין טעם לנסות לדבר איתו בשלב זה. נסו רק למנוע ממנו לגרום נזק לעצמו או לסביבתו. חשוב מאד להגיב בקור רוח ובענייניות, כדי להעביר לילד מסר ברור שאפשר להתנהג גם אחרת.
  4. חיזוקים חיוביים – כאשר החמוד שלכם מצליח במאמץ להתנהג יפה ולשנות משהו בהתנהגותו מהדפוס הרגיל והסרבן, אל תיקחו זאת כמובן מאליו ושבחו אותו על כך.
  5. הציבו גבולות אמפטים אך אסרטיבים – לומר לילדכם :"לא תמיד נסכים לבקשתך, אבל זה לא בגלל שלא אכפת לנו ממך או שלא אוהבים אותך אלא כי זה לא אפשרי". חשוב להציב גבולות שברורים גם לכם, לא ממקום של כעס שלכם אלא מתוך החלטה שזהו גבול שחשוב עבורכם.
  6. סדר עדיפויות מהו 'הקו האדום' שלנו כהורים – ילד שמתנהג כל היום כמו 'דובי לא לא', יכול להיות מאד מתיש אחרי כמה שנים, הלא כן? לפיכך, עליכם לשמור על כוחותיכם ולצאת למאבק על ערכיכם ההוריים בתבונה. לשם כך, עליכם להבין תחילה מהו הערך החשוב לכם כהורים: האם חשוב לכם שילדיכם לא יקלל וירביץ? או שלא ישבור חפצים בבית? ואולי בכלל שיעזור בעבודות הבית ויכין שיעורים?

אוף, הכל עלינו ההורים, מה אם בית הספר? והילד עצמו?

צודקים, לא הכל צריך להיות עליכם. חשוב לפנות לעזרת הצוות החינוכי, פסיכיאטר ואיש טיפול בעל נסיון בעבודה עם ODD. אתאר את תפקידם במספר נקודות קצרות:

  1. הדרכת צוות חינוכי – חשוב מאד להיות בקשר עם צוות חינוכי ולגייסו לטיפול בילדיכם. חזית אחידה מולו תעביר לו מסר חשוב ומרגיע.
  2. טיפול תרופתי ותזונתי מסודר.
  3. טיפול רגשי – כאשר אפגוש ילד בעל מאפיינים של הפרעת התנגדות, אעבוד איתו במספר מישורים:

* וויסות רגשי – כדי שירכוש מגוון תגובות מול סיטואציות שונות.

* הרחבת יכולת ביטוי רגשית וורבאלית – ככל ששפתו תהיה עשירה יותר, כך ידע לבטא עצמו מילולית ופחות דרך הידיים.

*עבודה על חרדות אשר לעתים קרובות מאפיינת ילדים אלו, דרך טכניקות הרפיה, דמיון מודרך ו-EMDR  (על זה ארחיב במאמר אחר באתר).

ומילה לסיום – טיפול ב-ODD דורש סבלנות ואורך רוח מסביבת הילד, אך התמדה ונחישות יקצרו פירות טובים בבגרות, ירככו את התנהגותו ויגבירו את מודעותו לסביבה.

מוזמנים להתייעץ אתי דרך הטלפון או בפגישת ייעוץ ראשונית.

לייעוץ מקצועי צרו קשר

052-8682268




איך אני יכולה לעזור?

אם הנכם מתלבטים לגבי ילדכם או לגבי עצמכם, נמצאים במשבר כלשהוא או נתקלים בכל דבר אחר שגורם לכם להרהר שאתם זקוקים לשוחח עם איש מקצוע, אני מחכה לכם עם אוזן קשבת בשילוב (המנצח) של מקצועיות ואנושיות.

למידע מקצועי נוסף

10+

שנות וותק וניסיון

385+

מטופלים

8+

התמחויות

נגישות